במדבר מרגישים את המעבר בין אור לצל כמעט מיד. השמש מחדדת את קווי האבן, הרוח מגיעה מהמרחב הפתוח, ובערב הבית מקבל קצב אחר. אדריכלות מדברית מתחילה בהקשבה לשינויים האלה ובמחשבה על המקום שנרצה להיות בו בכל שעה.

בית כרמון מחבר בין שתי חוויות: חצר פנימית שמזמינה להתכנס, ומרפסת עליונה שנפתחת אל הנוף. ביניהן נמצאים חדרים, מעברים וחומרים שנעים להתקרב אליהם. זהו בית שמציע דרכים שונות לפגוש את המדבר — מקרוב ומרחוק.

חצר פנימית שמזמינה להישאר

קומת הקרקע אוספת את הבאים אל חצר מתוחמת בקיר אבן. הבריכה, פינות הישיבה והמעבר המקורה נותנים לכל חלק בחצר אופי מעט אחר. אפשר לשבת יחד, למצוא פינה שקטה, או לעבור בין החדרים כשהחוץ נשאר קרוב.

הבריכה מחופה בטאדלקט בגוון טורקיז, על בסיס מסורת מרוקאית. מול גוני האבן והטיח, המים מכניסים עומק ותנועה: השתקפות שמשתנה עם האור ונוכחות שקטה בלב הבית. התמונה מלמעלה מגלה איך החצר מקבלת מסגרת מהקירות ומהמעברים שסביבה.

לעלות אל המרחב

בקומה העליונה נמצאים מרחבי המפגש, האירוח והבישול. כאן המבט מתרחב, והמרפסת מאפשרת לשבת מול הנוף. המעבר מהחצר האינטימית אל המרחב הפתוח יוצר שינוי בתחושה, גם בלי לצאת מהבית.

בתכנון בית במדבר יש מקום לשתי האפשרויות: להתכנס במרחב מוגן, ולבחור מתי להיפתח החוצה. סביב שולחן, על ספה או ליד המעקה, המרפסת מציעה מפגש אחר עם האור ועם השעות המשתנות של היום.

חומרים שנותנים לבית עומק ורכות

שלד עץ, קירות המפקריט ואבן משולבים בבית לצד טיחי אדמה, טיח מרוקאי, ריצוף אבן ועץ אלון. דלתות עץ ומעקות ברזל מפירוק מוסיפים שכבה של זמן ומלאכה. החומרים נפגשים בחדרים ובמעברים, וכל אחד מהם מחזיק את האור בצורה אחרת.

בחלל המגורים, הקווים המעוגלים והטיח עוטפים את אזור הישיבה, ורצפת העץ מכניסה חום למפגש עם הרגליים. הרכות הזו נוצרת מתוך המפגש בין חומר, צורה ואור — בפרטים שמגלים כשחיים בבית.

הבחירה בחומרים היא חלק מגישה רחבה יותר של בנייה טבעית ותכנון בית בחומרים טבעיים, שמחברת בין אופי הבית לאופן שבו הוא נבנה.