יש רגעים קטנים שמספרים הרבה על בית: חלון שנפתח כשמתחילה רוח, כיסא שמחכה בצל, או מעבר קצר מהסלון אל חצר שקטה. בקיץ הישראלי, הרגעים האלה קשורים בהחלטות שהתקבלו הרבה לפני שנכנסו הרהיטים.
בתכנון אקלימי לבית פרטי אנחנו חושבים על השמש ועל תנועת האוויר, ובאותה מידה על השימוש היומיומי: איפה שותים קפה בבוקר, איפה נעים לאכול אחר הצהריים, ואילו פתחים נרצה לפתוח בערב.
בבית ארנר, המחשבה הזו נוכחת בתקרה הגבוהה, בחלונות, בפטיו ובפינות הישיבה שסביב הבית. בבית כרמון היא מקבלת ביטוי אחר, סביב בריכה פנימית המשולבת בחיי הבית.
לתת לאוויר דרך
בבית ארנר, התקרה הגבוהה נותנת לחלל המגורים תחושה פתוחה ומרווחת. סמוך לתקרה תוכננו חלונות שנפתחים לשחרור האוויר החם המצטבר למעלה. הפתחים הנמוכים יותר מאפשרים לאוויר להיכנס, וכך נוצר מסלול שממשיך דרך גובה החלל.
בצד המערבי תוכננו חלונות להכנסת אוויר. כשהרוח ותנאי החוץ מתאימים, פתיחה של החלונות מאפשרת לה להיכנס ולהניע את האוויר בבית. זו המשמעות היומיומית של אוורור טבעי: להרגיש תנועה קלה במקום שבו יושבים.
התנועה הזו תלויה גם בהפרשי הטמפרטורה ובמזג האוויר. בימים ובשעות שבהם חם ולח בחוץ, פתיחת חלונות לא בהכרח תקרר את הבית. לכן אנחנו מתכננים אפשרויות לפתיחה, לסגירה ולהצללה, בהתאם לעונה ולשעה.
פטיו שהוא חלק מהיום
הפטיו בארנר יוצר חוץ קרוב ואינטימי. מקום שאפשר לצאת אליו לרגע, לשבת בו עם אנשים או להישאר בו לבד, בלי להתרחק מהחיים שמתרחשים בפנים.
הפרגולה פורשת מעליו שכבה של צל. לאורך היום האור משתנה, מצייר קווים על הרצפה ועל הקירות, ומזכיר שגם לחצר יש קצב משלה. הקשר הישיר לחללי המגורים הופך אותה למקום זמין לשימוש יומיומי.
במחשבה על תכנון אקלימי, גם החצר היא חלק מהבית. אנחנו בוחנים את החשיפה שלה לשמש, את האפשרות לתנועת אוויר ואת המקומות שבהם כדאי ליצור צל.
למצוא את הצל לאורך היום
סביב בית ארנר יש כמה פינות ישיבה, שלכל אחת מהן אופי אחר. יש מקום ליד הכניסה, יש פינה לצד קיר האבן, ויש ישיבה שנפתחת אל החצר והנוף.
ריבוי הפינות מאפשר לבחור מקום לפי השעה ולפי מה שמתחשק לעשות: קפה בצל, שיחה ליד הבית או ישיבה בחוץ כשמגיע אוויר נעים. כך גם שטח החוץ משתנה במהלך היום.
הצללות חיצוניות הן חלק מהמחשבה הזו. הן יכולות להגן על אזורי הישיבה ולצמצם את חשיפת החלונות לשמש ישירה. המיקום והעומק שלהן נבחנים ביחס לכיוון החזית ולמסלול השמש.
בכרמון: מקום למים בלב הבית
בבית כרמון, הבריכה הפנימית מציעה דרך נוספת לבלות את הקיץ בבית. היא משולבת בחצר שבין חלקי המבנה, לצד אזור ישיבה, ומאפשרת לעבור בקלות ממפגש סביב שולחן לטבילה במים.
המים מוסיפים לחצר תנועה והשתקפויות. האבן, הצל והישיבה הקרובה יוצרים מקום שאפשר לשהות בו יחד, גם כשכל אחד עסוק במשהו אחר.
זו דוגמה לכך שאפשר לתת לחוץ מקום מרכזי בתכנית הבית. בארנר זה קורה דרך הפטיו ופינות הישיבה; בכרמון, גם דרך המפגש היומיומי עם המים.
לתכנן את הקיץ דרך החיים בבית
בית שנעים לחיות בו בקיץ נוצר מצירוף של החלטות: לאן לפתוח חלון, איפה להצל, איך לחבר את החצר לסלון ואיפה להשאיר מקום לכיסא.
אלה העקרונות של תכנון אקלימי שאנחנו אוהבים לראות הופכים לחיים עצמם. כשהתכנון נותן אפשרויות, המשפחה יכולה למצוא בכל שעה את המקום שמתאים לה.